מיד אחרי השחרור הרגשתי לצורך לטוס למקום הכי רחוק מארצנו החמה והמלחיצה. כך, ביום

בהיר אחד, מצאתי עצמי באיזה שכונה "ישראלית" בסידני, אוסטרליה. אחרי כארבעה חודשים בשכונה, כאשר אני עובד באופן קבוע ומדי פעם יוצא לטיול באחד מאיזורי העיר, ישבתי לתומי באחד מהרחובות בעיר, כשלפתע ניגשה אליי בחורה צעירה.
"אתה ישראלי נכון?" שאלתני.
כמובן שעניתי לה שכן ומפה לשם גילינו שאחיה הקטן שירת איתי בצבא, אבל הנקודה היא שהבחורה הגיעה בזה הרגע ולא הבינה שכמעט כל התושבים בשכונה הזו(בונדי ביץ') הם ישראלים.
אז אמרתי לה, "ברוכים הבאים לממלכת הישראלים".
בונדי ביץ' הינה שכונה קטנה וצנועה במזרח סידני, הנושקת לחוף ים יפייפה, וידועה בחיי הלילה הסוערים ובעיקר בצביון הישראלי, יהודי שלה.
לכל מטייל ישראלי בונדי ביץ' מיד תאיר פנים כיוון שהיא מציעה כל מה שאפשר רק לעלות על הדעת.
מסעדות ישראליות עם מיטב האוכל שאנחנו כל כך אוהבים ומתגעגעים אליו מהבית, פאבים שלא מתביישים להשמיע קצת שלמה ארצי ברקע, וגם, אולי אפילו בעיקר- בית חב"ד למטייל.
בית חב"ד למטייל אשר צבר עם השנים מוניטין בקרב כל מטייל ישראלי ויהודי בעולם, דואג ועוזר לכל יהודי באשר הוא, אשר נקלע למקום בטענה של חיפוש עבודה, צורך באוזן קשבה, רצון ללמוד תורה, או סתם לתקשר עם המשפחה באינטרנט או בטלפון.
רב המקום- אלון חזי, ידוע בחוש ההומור המיוחד ויקבל את כל הבאים בשערו בחיוך אינסופי וברכה מהלקסיקון הפרטי שלו("לחיים חברליייך" מה שלוייימכם?")
אסור לפספס את הביקור במבצרם של לובשי השחור החייכניים והמקסימים. גם לאלה ביניכם שכל קשר בינם לבין תורה מקרי בהחלט, ישנה האפשרות להתענג על ארוחות שישי לכל המעוניין, והכל חופשי. איך אומר הרב אלון?, "תגיעו רעבים!!".
לאחר ביקור בבית חב"ד אני חושב שתרגישו כבר לבד שאין כמו הארץ, ואז יגיע הרגע הנכון להתקשר לסוכנת הנסיעות, ולהזמין כרטיס חזרה לחיקה של אמא (: